חיפוש
  • Tom Milner Gurevich

איזה טיפוס אתם?

הטרנד החזק בהורות לדור ה-Y היה לספר לילדים שהם יכולים להיות כל מה שירצו להיות. יש הטוענים שההבטחה הזאת היא המקור להרבה מהמשברים הדוריים, האכזבות והבלבול. אני פחות מתחברת להסבר הזה, בעיני הבעיה טמונה בכך שלא הבנו שהיכולת להיות מה שנרצה דורשת עבודה קשה, הקרבה והתחייבות, שיש דברים שיבואו לנו יותר בטבעיות ואחרים שידרשו מאיתנו כוחות אדירים על מנת להשיגם. אנחנו לא נולדים עם יכולת אינהרנטית להגשים כל מטרה אבל כן עם יכולות אנושיות מופלאות שכוללות יכולת למידה, דינאמיות והתפתחות. מנהלת בית ספר למחול שלמדתי בו פעם אמרה שרקדנים מדהימים הם 5% כשרון ו-95% עבודה קשה. אני עדיין מהמרת שלא הייתי מגיעה להיות רקדנית בלט ב"בולשוי" אבל אם זו הייתה משימת חיי כנראה שהייתי מגיעה להישגים יותר מרשימים מלהיות "לא הכי גרועה במגמת מחול אוסטרוסקי 2004".




מעבר לכישורים ספציפיים, כישרונות וידע יש עוד מרכיב מעניין ביכולות שלנו. הוא קשור לאופן שבו אנחנו תופסים את העולם. המקום עליו אנחנו שמים דגש באופן טבעי. פרופסור יצחק אדיג'ס התייחס למרכיב הזה בהתנהלות שלנו בתיאוריה הארגונית שלו.


על אהבתי לפרופסור יצחק אדיג'ס, מומחה עולמי לניהול והתנהגות ארגונית, כתבתי בעבר. התיאוריה הקרויה על שמו מתייחסת למחזור החיים של ארגונים, לסגנונות ניהול ולאופן בו הם משלימים אחד את השני. בכתבה הזו אתייחס לסוגי המנהלים אותם אדיג'ס אפיין ועל מה ניתן לקחת מהתיאוריה כדי לבנות קריירה משגשגת בעולם החדש והתובעני.


סוגי מנהלים

נתחיל בלהכיר מעט את ארבעת הטיפוסים השונים אותם מאפיינת התיאוריה (לקריאה מעמיקה ומקיפה יותר על התיאוריה- כנסו לכאן). אדיג'ס מחלק מנהלים לארבעה סגנונות בארבעה ממדים - טווח ארוך למול טווח קצר ויעילות למול אפקטיביות. הוא קורא להם היזם (Entrepreneur), המפיק (Producer), האדמיניסטרטור (Administrator), והמתכלל (Integrator):



היזם: מתמקד בטווח הארוך ובאפקטיביות - הוא מאוד יצירתי, לא מפחד לקחת סיכונים, משליט חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסא, בעל ראייה מקיפה ומביא איתו הרבה התלהבות וכריזמה. הוא ממוקד במה לא נעשה עדיין או מה אפשר לעשות אחרת


המפיק: מתמקד באפקטיביות בטווח הקצר - ממוקד מטרה, ביצועיסט, מסור, חרוץ ומתעסק בשורות התחתונות.


האדמיניסטרטור: מתמקד ביעילות בטווח הקצר - לרוב טיפוס קצת יותר שמרן ומעדיף לעשות דברים לפי הספר, הוא טיפוס מסודר, יעיל, שיטתי וייסודי, מסדר את התהליכים בצורה מחושבת ומאוד מודע לפרטים הקטנים.


המתכלל: מתמקד בטווח הארוך ובאפקטיביות - הוא משמש גשר בין כולם, מקשיב, מתכלל את הרצונות וקולע לדעת הרוב, משכין שלום ומסייע ליצירת הרמוניה. הוא ממוקד במי עושה את הדברים ובבניית צוותים.


למה בעצם כולם חשובים להצלחה?

בלי היזם אין חזון, אין חדשנות ואין את האש שמניעה לפעולה. בלי המפיק החלומות נשארים במגירה ולא פוגשים את המציאות לעולם. בלי האדמיניסטור אי אפשר לגדול ולצמוח כי הוא מייצר תהליכים שמאפשרים אוטומציה וחזרה שוב ושוב על אותה משימה בהצלחה. לבסוף, בלי האינטגרטור הריבים יצאו משליטה, האגו ינצח ולא תהיה עבודת צוות, הרמוניה והחלטות שהן תוצר של הטוב מכולם.


איך זה קשור אליכם?

בעולם שמחייב אותנו לבנות את עצמנו כמותג, להתמודד עם שינויים מהירים ועם צורך ללמוד ולהתפתח כל הזמן (גם כאנשים פרטיים), אנחנו צריכים לייצר איזון בין הפרספקטיבות השונות. עלינו למצוא את הדרך לסגל לעצמנו ראייה רחבה יותר, לחזק את היכולות שלנו גם בתחומים שהיום חלשים יותר ולקבל עזרה במקומות הנדרשים. חשוב שנדע כיצד אנחנו פועלים, מהי הפרספקטיבה שלנו ומה הן העוצמות והחסרונות שלה.


אם אתם יזמים אתם כנראה יצירתיים, מלאי אומץ ותשוקה אבל לא מסודרים, לא ביצועיסטים ומבעירים שריפות שאתם לא יודעים לכבות. אם אתם אדמיניסטרטורים אתם אלופי הפרטים הקטנים, יודעים לבנות תהליכים ולייצר תוצרים עם אורח חיים ארוך, אבל חסרה לכם דינאמיות, הפרדה בין עיקר לתפל ויכולת ביצוע. אם אתם מפיקים אתם יודעים לגרום לכל דבר לקרות, כאן ועכשיו, בכוח מלא. אבל אתם מתקשים לעבוד בצוות, להאציל סמכויות ולהיכנס לעומקם של דברים. לבסוף, אם אתם מתכללים אתם משכיני שלום, קשובים ובעלי פרספקטיבה רחבה אבל גם קצת עלה נידף ברוח שלא מביא איתו דעה מוצקה פנימית.


יש כל כך הרבה כוח בלהכיר את עצמנו, את הרבדים העמוקים ודפוסי הפעולה שלנו. יש כוח בלהבין אחרים, לזהות את האופן בו הם מתנהלים ולראות מה אפשר ללמוד מהם. אפשר למצוא אנשים משלימים בחיינו האישיים או המקצועיים, למצוא את המפיקים בחיי היזמים, שיעזרו להוציא את החלום בפועל או את המתכללים בחיי המפיקים שיעזרו לגשר על פערים ולבנות מערכות יחסים. אפשר להחליט שאנחנו מתמסרים לחזקות שלנו ומבצעים תפקידים שמשתמשים בערך המוסף שלנו בצורה מיטבית אבל אפשר גם לבחור לשפר.


אני מאמינה גדולה בצמיחה, אני לא חושבת שנולדנו כפי שנמות או שאנחנו חייבים להתחייב ולהתקבע לחולשות והחזקות שלנו. למעשה, אני מאמינה שבעולם החדש אין לנו את הפריוולגיה הזאת ובשביל באמת להגשים את החלומות שלנו אנחנו צריכים לדחוף את עצמנו קדימה ולמצוא בתוכנו את כל הטיפוסים הללו.


אני הרבה יותר יזמית ממפיקה, אני יכולה לבלות את חיי בהמצאות, חלומות ורעיונות אבל להוציא את לפועל זה לא היה הפורטה שלי. כשיצאתי לעצמאות הבנתי שזה לא יוכל לעבוד, שבשביל להגשים את החלומות שלי אני אהיה חייבת להיות גם מפיקה. אז למדתי, אני עדיין לומדת, אבל אני יכולה להעיד שאני כבר מזמן לא חולמת בהקיץ אלא לגמרי מגלגלת את החלומות שלי לפעולות והופכת אותם למציאות.


הכי קל להתקבע, להאמין שאנחנו מי שאנחנו ועם זה צריך להסתדר, אבל הרבה יותר כיף להפסיק להתבאס שהחלומות שלנו נראים רחוקים, להבין איפה הפער ולהתחיל לגשר עליו. כמו בקוסם מארץ עוץ, אם נתאמץ אולי נגלה שהיה לנו את כל מה שהיינו צריכים לאורך כל הדרך.

נתראה בסוף שביל האבנים הצהובות.




רוצים לגלות איזה סגנון מאפיין אתכם? מלאו את השאלון של אדיג'ס ותסמנו לכם את נקודת ההתחלה- להורדת השאלון בחינם- כנסו לכאן


**לקריאה על מסלול הקריירה שלנו ואיך לוודא שהוא לא מוביל אותנו לדעיכה- כנסו לכאן

**לקריאה מעמיקה ומקיפה יותר על התיאוריה- כנסו לכאן

358 צפיות0 תגובות