חיפוש
  • Tom Milner Gurevich

כשההשוואה הורסת לנו את הקריירה




השוואה

אנחנו משווים מלידה: רוצים להיות גבוהים כמו אבא, חכמים כמו אמא ולגור בבית כמו של השכנים.

אנחנו לומדים מי אנחנו דרך השוואות ומגלים את הדעות שלנו, איך נדע מה זה להיות אוהד הפועל בלי לשנוא את מכבי, או מה זה שמאל בלי ימין? אנחנו מגלים כמו מי אנחנו לא רוצים להיות וכמו מי כן, ולאט לאט מגבשים את עצמנו ביחס לסביבה. יש הרבה כוח בהסתכלות על האחר. אם אנחנו מקשיבים לעצמנו תוך כדי אנחנו אפילו זוכים לקבל מסרים מאוד ברורים לגבי מה נכון ולא נכון עבורנו.


השוואה לאחרים יכולה להיות מעוררת מוטיבציה או הרסנית


כי בעולם שבו כל אחד הוא מותג, ההשוואות יכולות להוביל אותנו גם למקומות לא טובים. יש מי שעולם הרשתות החברתיות מוביל אותו לתחושת חוסר ערך ודכאון ממשי. אבל גם אלו מבינינו שלא שוקעים למקומות האלה אלא יודעים להכניס את הדברים לפרופורציות, עדיין מושפעים, לעיתים כלל לא במודע. תהליכי קבלת ההחלטות שלנו מתעוותים ועלולים לשלוח אותנו לכיוונים לא נכונים.


5 דרכים בהן ההשוואה לאחרים פוגעת לנו בקריירה


1. היא גורמת לנו לרדוף אחרי טרנדים

אנחנו נסחפים אחרי טרנדים שלא מחוברים למי שאנחנו ומה שמעניין אותנו באמת.

מי מאיתנו לא שקל לקנות ביטקוין? נכס ביוון (כי עכשיו זה משתלם)? או לעשות הסבה מקצועית לתחומים "חמים" כמו אד-טק וסייבר?

בכנות, לכמה מכם יש פתיח בלינקדאין שאומר: X professional with proven experience doing y ?

אנחנו מקימים בלוגים, מתחילים לסחור באיביי או פותחים ערוץ יו-טיוב. כמות הזמן שאנחנו מבזבזים בניסיון לייצר הצלחה או לפחות חזות של הצלחה מדברים שאין להם שום חיבור למי שאנחנו היא מטורפת. דמיינו שהיינו משקיעים את אותו הזמן ואותה האנרגיה בדברים שבאמת מתאימים לנו.


2. היא מובילה לירידה חדה בשביעות הרצון

להיות מאושר כבר לא מספיק לנו, אנחנו צריכים שיחשבו שאנחנו מאושרים יותר מאחרים, אחרת זה לא נחשב. שביעות הרצון שלנו עוברת ממדד פנימי למדד חיצוני והיום אם כולם בחו"ל כל הזמן ואני מתקשה לגמור את החודש כנראה שלא עשיתי משהו טוב. אם לכולם יש הישגים מדהימים לפרסם ברשתות ואני "סתם" עובד אז אני פחות מוצלח ומצליח.


3. היא מחבלת באינטואיציה שלנו

אנחנו עונים לשאלה " מה את/ה אוהב/ת לעשות?" או "מה את/ה רוצה לעשות?" עם תשובה בסגנון "אמרו לי שאני טוב/ה ב...." או "אני רוצה ללמוד X כי אומרים שלשם השוק הולך..."

רוב האנשים שאני מדברת איתם עונים באופן הזה. הם לא מתכוונים להתחמק - הם פשוט לא יודעים את התשובה. אנחנו כבר לא יודעים מה אנחנו אוהבים או רוצים לעשות כי אנחנו פשוט לא שואלים את השאלות הנכונות. כשיש כל כך הרבה כוחות חיצוניים, אינפורמציה שמופצת ברשת והחצנה, קשה לשבת בשקט ולהקשיב לאינסטינקטים שלנו. אם בעבר ידענו להגיד שאנחנו לא נמשכים לתחומים מסוימים או שלא טוב לנו בפוזיציות מסוימות, היום הסביבה ממסכת את הקולות הפנימיים והופכת את השיח עם עצמנו למאתגר.


4. מתעסקים בחיקוי במקום בהשראה

בתור פריקית של פודקאסטים ובלוגים אני הראשונה להגיד שיש המון המון מה ללמוד מאנשים שהצליחו. אבל לכל אדם יש את הדרך שלו לצרוך אינפורמציה, ללמוד ולפעול. אנחנו לא קולטים אינפורמציה באותה הדרך, לא מונעים מאותם מקומות ולא שואבים מוטיבציה מאותם הדברים.

אנחנו כל כך נואשים לשיטה או למודל שיבטיח לנו הצלחה, שאנחנו מנסים להעתיק את הצעדים המדויקים של אחרים בשביל להגיע למטרות שלנו ומקווים שנוסחת הפלא תעבוד גם עבורנו.

אנחנו נופלים בדברים הקטנים כמו בניסיון לתאר את עצמנו בראיון עבודה במילים שאחרים אמרו שהן נכונות וגם בהחלטות מהותיות כמו מה נרצה לעשות "כשנהיה גדולים".

זה לא עובד, אף פעם.

הדרך לנצל את הידע האינסופי בעולם היא להקשיב, לבחון, לקחת חלקים, לעשות התאמות ולתת לנתיבים וההצלחות של אחרים לתת לנו השראה וחומר למחשבה ולא תבנית ליצוק את עצמנו לתוכה.


5. אותנטיות למול בידול

מהכיוון השני, אנחנו מנסים לבדל את עצמנו בכל מחיר באמצעות שאלת מיליון הדולר: מה את/ה מביא/ה שאחרים לא?

השאלה הזאת נשאלת בראיונות עבודה, בייעוץ עסקי ואישי. אני שונאת אותה, כי היא ממקדת אותנו שוב בסביבה ולא בעצמנו.


אז מה כן?


להבין שלמרבה הקלישאה מה שאנחנו מביאים איתנו שאחרים לא - זה את עצמנו.

תחשבו כמה פעמים שמעתם מסרים דומים מאנשים שונים. כמה אנשים מצליחים יושבים על אותה משבצת ועדיין נשמעים מאוד שונה. הקול שלנו ייחודי מעצם היותו הקול שלנו. הפרספקטיבה שלנו לעולם לא תהיה זהה לפרספקטיבה של אנשים אחרים, הניסוח שלנו לעולם לא יהיה אותו הדבר והביצוע תמיד יהיה קצת אחר.

הייחודיות שאנחנו מביאים אל העולם - היא אנחנו.


כשאנחנו עסוקים בלהסביר מה אנחנו שאחרים לא, לחפש נישה ייחודית בעולם שבו כבר אין נישות כמעט ולהמציא את הגלגל אנחנו מתעסקים בתפל ומוותרים על חלק גדול מהיכולות שלנו.

זה שאופרה היא אחת בדורה לא אומרת שאני לא יכולה להנחות תכנית מדהימה.

צריך להוריד את הווליום של הסביבה, עדיין להקשיב ולשאוב השראה אבל בדציבלים נמוכים יותר. להשאיר מקום לקול הפנימי שאומר - זה מתאים לי, זה פחות.

כשאנחנו משקיעים אנרגיה בלהיות כנים לגבי מי שאנחנו ומה שאנחנו יודעים, רוצים ואוהבים אנחנו לא נשאבים לכל טרנד חדש ומנצנץ בדרך, אנחנו יודעים להיות מאושרים מול עצמנו בבית. אנחנו מקבלים החלטות ממקום נקי ואותנטי יותר ומציגים לעולם דמות ייחודית בהגדרה. אנחנו מקבלים החלטות שנכונות לנו, משתמשים בכלים שעובדים לנו ומאפשרים לאחרים להבין מה אנחנו מביאים איתנו.


קשה מאוד לא להשוות בעולם שבו אפילו ראשי מדינות עסוקים בלהוכיח "למי יש יותר גדול". זה בטבע שלנו ובסביבה שלנו, אבל השוואה יכולה להיות מעוררת השראה או הרסנית. ההחלטה היא שלכם.


במילותיו של ד"ר סוס:

“Today you are you, that is truer than true, there is no one around that is youer than you” Dr Seuss

95 צפיות0 תגובות