סוגי מנהלים על פי פרופסור יצחק אדיג'ס
סגנונות ניהול:
פרופסור יצחק אדיג'ס, מומחה עולמי לניהול והתנהגות ארגונית בעל תיאוריה פופולרית על שמו, מתאר את מחזור חייו של ארגון, מלידה ועד המוות. הוא מתאר את שלבי ההתפתחות הארגוניים תוך קבלת השראה מעולם החיים (לקריאה על מחזור חיי ארגון על פי אדיג'ס כנסו לכאן).
לצד ההסבר על מחזור החיים של הארגון, מאפיין אדיג'ס 4 סוגי מנהלים. הוא טוען כי ארגון מצליח חייב לכלול את כולם וכי לכל שלב בארגון יש סגנון ניהולי שמתאים יותר. המנהלים אותם מאפיין אדיג'ס מתנהלים בשני צירים: טווח קצר וטווח ארוך, יעילות ואפקטיביות.
ה-Entreprenuer - היזם: חושב על הטווח הארוך ועל אפקטיביות. הוא מאוד יצירתי, לא מפחד לקחת סיכונים, משליט חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסא בארגון. יש לא ראייה מקיפה והוא מכניס איתו הרבה התלהבות וכריזמה. מבחינתו משברים הם הזדמנויות, הוא ממוקד בדבר הבא, במה עדיין לא עושים היום. לעיתים קרובות הוא לא עקבי ומאוד לא מסודר.
הוא מבעיר השריפות, יש לו אינסוף רעיונות, הוא רואה תמונה רחבה ומחפש כל הזמן את הדבר הבא שניתן לעשות. הוא בעל חזון אבל לא מקורקע, הוא משאיר אחריו שובל של שריפות שצריך לכבות ומשימות שצריך לפענח את הביצוע שלהן.
ה-Producer - המפיק, מתמקד באפקטיביות בטווח הקצר. ממוקד מטרה, חרוץ ומתעסק בשורות התחתונות במה צריך לעשות. הוא מתאפיין במסירות גבוהה למשימה, הוא יכול להזיז הרים בשביל להשיג את המטרות שלו. הוא חרוץ בצורה יוצאת דופן ומאוד מכוון תוצאות. המיקוד העיקרי שלו הוא מה - מה מבוצע עכשיו.
הוא לרוב זאב בודד, טיפוס ריכוזי שלא אוהב להאציל סמכויות כי הוא מאמין שאיש לא יעשה את העבודה טוב ממנו. הוא פרקטי ומעדיף לעשות מאשר לדבר. הוא עסוק בכאן ועכשיו, לא רואה את התמונה הגדולה ומעסיק אנשים שהם הביצועיסטים שלו, מצייתים להוראות.
הארגון חייב אותו, הוא זה שמניע את ההתקדמות והעשייה, הוא מסור בצורה יוצאת דופן ויודע לטפל בשריפות שמוצתות בדרך.
ה-Administrator - האדמיניסטרטור, מתמקד ביעילות בטווח הקצר. הוא טיפוס מסודר, יעיל, שיטתי וייסודי. הוא מסדר את התהליכים בצורה מחושבת ומאוד מודע לפרטים הקטנים. הוא לרוב טיפוס קצת יותר שמרן ומעדיף לעשות דברים לפי הספר הוא מאוד ממוקד באיך - איך נעשים הדברים.
הוא חיוני לארגון מכיוון שהוא מייצר שיטות מסודרות, בזכותו ניתן להמשיך ולחזור על פעולות באותה הרבה המקצועית בכל פעם מבלי "להמציא את הגלגל" הוא מכניס סדר וארגון ובונה תהליכים חיוניים.
יחד עם זאת הוא מתקשה להפריד בין עיקר לטפל, גם הוא ממוקד בכאן ועכשיו ומתקשה לראות את התמונה הגדולה, אינו גמיש ואינו יצירתי.
ה-Integrator- המתכלל. הוא יוצר גיבוש בין העובדים, הוא מאוד קשוב ורגיש לצרכים של גורמים בתוך החברה ומחוץ לזה ויודע לאזן בין הצרכים של העובדים לצרכים שלה החברה. הוא ממוקד בבניית קונצנזוס והשגת פשרות והסכמה.
הוא יודע לשחות עם הזרם, הוא רואה את התמונה הרחבה ומצליח לזהות את החשיבות בדעות השונות. הוא מרגיע את הלהבות, מגשר על פערים ומייצר איטגרציה בין שלל הרעיונות והסגנונות. הוא לא הטיפוס המוביל או בעל החזון - הדעה האישית שלו פחות מוצקה או חשובה, אבל הוא מאפשר הרמוניה ועשייה משותפת.
ארגון חזק ומוצלח הוא כזה שמכיל את כל הסגנונות ובכך מצליח לראות את העשייה בצורה מקיפה. הוא מכיל בתוכו את איש החזון, איש העשייה, איש הפרטים הקטנים והטיפוס שמאגד בין כולם.
לכל שלב בארגון יש מנהל שנכון עבורו. תחילת הדרך צריכה את איש החזון, היזם. בלעדיו אין חלום ואין את האש הדרושה להתחיל את המסע.
בשלב השני נדרש המפיק שיתחיל להוציא לפועל את החזון, ידחף לעשייה ולמיקוד בביצוע.
לאחר מכן נדרש האדמיניסטרטור שיבנה תהליכים מסודרים ויבסס שיטות עבודה ולבסוף נדרש מתכלל שיאפשר לארגון להתנהל תוך ראייה רחבה של כל הרעיונות, הצרכים והפרספקטיבות.
זו התיאוריה של פרופסור יצחק אדיג'ס על קצה המזלג, יש לה עוד רבדים רבים ומרתקים ועל אף שהיא וותיקה בשוק ולעיתים נתפסת כמעט פשטנית, התובנות שלה מופלאות, הרלוונטיות שלה נשמרת והפרספקטיבה שלה עושה סדר מדהים.
