בפרק השישי בפודקאסט "קריירה בדרך שלי" דיברנו על קבלת החלטות. החלטות קריירה היו פשוטות למדי בעבר, בימים שסך כל השאיפות המקצועיות של האדם הממוצע הסתכמו ביציבות תעסוקתית, לא היה קשה להגיע למקום טוב. השנים הביאו שאיפות וציפיות מורכבות יותר, קידום, עניין, אפשרויות התפתחות וסיפוק, כל אלו הן כבר דרישות בסיסיות.
הציפיות שלנו התרחבו ולצידן שוק העבודה הפך לעשיר ומגוון יותר. מה שאומר - שיש לנו החלטות לא פשוטות לקבל.
אנחנו דור עם אפשרויות בלתי מוגבלות ועם FOMO רציני, החשש שאנחנו מפסידים משהו בקצה השני גורם לנו להתקשות מאוד עם קבלת החלטות.
הפרק מפרק את הסיבה שקבלת החלטות קשה עבורנו, איך ניגשים לתהליך קבלת החלטות בצורה נכונה ואיך בכלל מתחילים לקבל החלטה על מה נרצה לעשות בקריירה.
להאזנה:
סיכום הנקודות המרכזיות מהפרק:
יש מספר דברים שגורמים לנו לקבל החלטות לא טובות.
עייפות מעומס ההחלטות הנקראת Decision Fatigue. זוהי הנקודה בה סך כל ההחלטות שאנחנו נדרשים לקבל בשגרה מובילות אותנו לשחיקה ועייפות מנטאלית שמובילות ללא מעט מההחלטות הגרועות שלנו.
הטיות - קיצורי דרך קוגניטיביים,בעזרתם המוח שלנו מאפיין מאבחן ומתייג במהירות את הסיטואציות בהן הוא נמצא והאנשים אותם הוא פוגש. היכולת הזאת חשובה, היא בבסיס של הקיום שלנו ומאפשרת לנו להתנהל בזריזות וביעילות. החסרון הוא הטיות קוגנטיביות. לרשימת הטיות והסבר נוסף: https://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_bias
עלות שקועה - משאבים שהושקעו בתחום או בהחלטה מסוימת ( כסף שהשקענו בעסק, זמן שהשקענו בנתיב קריירה מסוים או מאמץ שהשקענו בתפקיד נקודתי). ככל שהעלות השקועה גבוהה יותר, כלומר שההשקעה שלנו רבה יותר, כך אנחנו מתקשים יותר לשחרר. על אף שאין לנו יכולת להשיב את ההשקעה אנחנו עדיין נותנים לה משקל רב בתהליך קבלת ההחלטות שלנו ולעיתים קרובות בוחרים להשקיע אף יותר במקום שלא מצליח במקום לשחרר את מה שכבר לא ניתן להשיב ולהמשיך הלאה לתכנית הבאה.
עודף אינפורמציה - למרות שאינפורמציה היא חלק קריטי בקבלת החלטות טובות, עודף אינפורמציה מכניסה אותנו לסחרור ובלבול ויכולה ממש לשתק.
לחצים חיצוניים.
רתיעה מהפסד - האמונה שהכאב שנספוג מהפסד או גדול מהעונג הפוטנציאלי של הנצחון. הפסיכולוג דניאל כהנמן גילה שאנשים מוכנים להשתתף בהימור של 50:50 רק במידה ופוטנציאל הרווח גדול פי 2 מפוטנציאל ההפסד. כלומר, החשש מהפסד כל כך גדול שהצד השני צריך לפצות בצורה משמעותית בשביל שבכלל נהיה מוכנים לשקול את זה. ככל שההחלטה שאנחנו שוקלים דורשת סיכון גדול יותר כך נצפה לתוצאות מדהימות יותר. זאת דרך מעולה לקפוץ על הבטחות גרנדיוזיות ומנצנצות שסיכויי ההצלחה שלהן נמוכים ולוותר על אופציות שבסבירות גבוהה יובילו אותנו להצלחה וסיפוק בלי הרבה רעש וצלצולים.
כמה דרכים לקבל החלטות טובות יותר:
למתוח את גבולות החשיבה - לנסות ולהסתכל על הסיטואציה מזוויות אחרות, ייתכן שמה שהגדרנו כבעיה הוא בכלל לא הבעיה, שהמקום עליו אנחנו שמים את הדגש הוא בכלל לא הליבה.
לפרק את הפחדים שלנו - בשביל לא לתת לפחד לנהל את תהליך קבלת ההחלטות שלנו, צריך לפרק אותו. לזקק מה בדיוק מפחיד אותנו, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, מה אפשר לעשות כדי למנוע מהדבר הזה לקרות ומה נוכל לעשות במידה והדבר הזה יקרה.
מהצד השני - לחשוב על מה יכול להשתבש. לא להישאר בנוצץ, מרגש ומבטיח אלא להבין לעומק מה יכול לא לעבוד, איפה התכנית יכולה להכשל, מה יכול לגרום להחלטה שלנו להיות לא נכונה. התבוננות מפוקחת על הסיטואציה יכולה לעזור לנו להימנע ממפולות מיותרות, לעצור החלטות בעייתיות בזמן ולתת לנו כלים למנוע את הכשלון מראש.
לאזן בין רגש לרציונאל - כל הנתונים בעולם לא יכולים להתחרות עם תחושת בטן, גם אם המספרים והטבלאות אומרות שכן, חשוב להקשיב לאינסטינקטים שלנו שלעיתים מספרים סיפור קצת אחר. מהצד השני, להסתמך על אינטואיציה בלבד בתהליכי קבלת החלטות משמעותיים זה לא מומלץ, תעשו מאמץ לאסוף לפחות כמה נתונים ולהתבסס לפחות חלקית על עובדות כדי לא להיסחף אחרי גחמה רגעית.
לקחת צעד אחורה - תפסיקו את גלגל המחשבות, תניחו את הנושא בצד ותנו למוח מנוחה.
החלטות מלוות את היום יום שלנו, את החיים שלנו, לפעמים הן קלילות, לפעמים משנות חיים. רוב הזמן, הן הפיכות. כל עוד שומרים על כבוד לסביבה, נושמים עמוק לפני שקופצים למים ולא שורפים גשרים, אפשר להחליט, לטעות ולהחליט מחדש.
