חיפוש
  • Tom Milner Gurevich

הפחדים הגדולים בתהליך חיפוש עבודה


שינויים, עבור מרבית האנשים, הם מפחדים. גם כשאנחנו בוחרים בהם, גם כשהם מובילים למקום טוב יותר, הם נוגדים את האינסטינקט ההישרדותי שלנו, להיאחז במוכר. תהליך חיפוש עבודה מאגד בתוכו כמות גדולה של פחדים, לא לכולם אנחנו מודעים באופן מלא אבל הם מטיילים לנו בראש ומשפיעים על האופן בו אנחנו ניגשים למשימת חיפוש העבודה ולאופן בו אנחנו מתפקדים בראיונות.

הפחדים שאנחנו פוגשים מבוססים כולם על הקושי להתמודד עם חוסר וודאות. מחקר שבוצע ב-2016 מצא שאנשים נמצאים ברמות מתח גבוהות יותר למול חוסר וודאות מאשר למול תוצאה שלילית ידועה. כלומר החשש מהתוצאה השלילית יותר מפחיד מאשר ההתמודדות איתה. כשאנחנו יודעים מול מה אנחנו עומדים יש לנו יכולת להתמודד, למול ערפל אנחנו חסרי אונים.


חוסר וודאות מפחיד אותנו לרוב כשיש תוצאה אופציונאלית שלילית במיוחד. אז מדוע הפחדים האלה צפים כשאנחנו מחפשים עבודה? מה הדבר האיום והנורא שאנחנו חוששים שיצוץ מתוך הערפל?

בוא נדבר על שלושת הדברים שהכי מפחידים אותנו:


לגלות שאנחנו לא טובים


גם עבור אלו מלאי הביטחון וגם עבור מי שעובד על הכרה בערך העצמי שלו, פידבקים חיצוניים הם חלק בלתי נפרד מהאמונה שלנו שאנחנו טובים. אנחנו משתמשים בתגובות של הסביבה אלינו בשביל לדרג את עצמנו, כחברים, כבני זוג וכעובדים. ככל שאנחנו יותר נחשקים כך אנחנו שווים יותר.

לכן מסע חיפוש עבודה מעורר אצלנו חשש גדול, חשש שנגלה שאנחנו בכלל לא טובים. שאף מקום עבודה לא יבחר בנו, שכל מה שבנינו עד היום הוא שקר. שאנחנו בעצם לא מיוחדים, לא מוכשרים ולא מרשימים.



איך מתמודדים?


  1. מסתכלים לתחושה הזאת בעיניים. מכירים בנוכחות שלה, בידיעה שהיא כנראה לא תיעלם לגמרי אף פעם ושהיא לאו דווקא מחוברת למציאות.

  2. מתרגלים פסיכולוגיה חיובית. כתבו את הדברים שאתם טובים בהם, את ההצלחות שהיו לכם בחיים, את המקומות בהם אתם מבריקים. תחגגו הצלחות קטנות במהלך החיפוש, שימו לב לרגעים בהם מתקבל פידבק חיובי או אתם חשים שתפקדתם בצורה מיטבית. תנו מקום יזום למחשבות חיוביות כקונטרה לתחושות השליליות שעולות מעצמן.

  3. בקשו מאנשים בחייכם לעזור לכם לזהות את החזקות שלכם. לאפיין את הדברים שבולטים בכם, המקומות בהם אתם מבריקים והייחוד האישי שלכם.

הפחד הזה חודר עמוק לנפש ומשפיע על האופן בו אתם עבירים את עצמכם לסביבה. גם אם התרגולים מרגישים מעט מאולצים, אל תוותרו, לאט לאט תוכלו לתפוס פיקוד על המחשבות ולהגיע בטוחים ורגועים יותר לתהליך.


דחייה


דחייה, מפעילה את אותם אזורים במוח שמפעיל כאב פיזי. זאת הסיבה שהיא כואבת כל כך, ושאנחנו מרגישים אותה בגוף ולא רק בנפש. דחייה היא חוויה קשה, בכל פורמט ומכל מקור והפחד ממנה עוצר אותנו מלפעול לעיתים קרובות. הדחייה שאנחנו מקבלים בתהליכי חיפוש עבודה מרגישה אישית במיוחד. היא פוגעת לכל אחד בדיוק בנקודה הרגישה ולאור העובדה שהיא לרוב מגיעה ללא הסבר מעמיק יש לנו את החופש לקחת אותה לכל מקום שנרצה. מי שמרגיש שיש לו קושי ביצירת קשרים בינאישיים יאמין שדחו אותו כי לא אהבו אותו, מי שחושש מהכישורים המקצועיים שלו יאמין שהוא לא הרשים כבעל יכולות גבוהות.

הבעיה הגדולה אף יותר היא, שכמעט ולא ניתן להתחמק מדחייה בתהליך חיפוש עבודה. אף אחד לא מתקבל ל-100% מהעבודות אליו הוא פונה מה שאומר שבשלב כזה או אחר, הכאב הזה יפגוש אותנו. את חלקנו הוא יפגוש פעמים רבות בתהליך.


איך מתמודדים?


  1. מבינים שזה לא אישי- הסיבות לקבלת תשובה שלילית הן רבות ומגוונות. לעיתים אכן אין חיבור אישי או התרשמות מקצועית, לפעמים תקן נסגר או מאויש מבפנים. לפעמים החברה מרגישה שלא תוכל לספק את הצרכים שלכם או שלא תהיו שבעי רצון שם לאורך זמן. לעיתים יש אדם אחר עם מכלול מתאים יותר. תהליך גיוס הוא פאזל עם הרבה חלקים ולפעמים זה פשוט לא מדויק.

  2. מבקשים פידבק - בודדים עושים את זה בתהליכי גיוס אל אף שמדובר בכלי משמעותי. אפשר ואף מומלץ לבקש פידבק, לשאול מה לא עבד, לראות אם יש נקודות לשיפור ששווה שתכירו. לא כולם יספקו פידבק מעמיק וכנה אבל מספיק שחלק מהמראיינים יבחרו לשתף בשביל שתהיה לכם תמונה אמיתית של המצב ותדעו אם יש מה לשפר או שמדובר בחוסר מזל נקודתי.

  3. לתחקר ולהשתפר - יצאתם מראיון והרגשתם שלא הייתם במיטבכם? נסו להבין מדוע, מה אפשר לעשות טוב יותר בפעם הבאה. דאגו להשתפר מפעם לפעם, להגיע קצת יותר מוכנים בכל ראיון ולהבין שזאת מיומנות בפני עצמה ולא נולדים איתה.



להגיע לעבודה חדשה בה לא נהיה מאושרים


דיברנו על הלא נודע? אז פחד נוסף שמלווה אותנו הוא שבסוף כל המסע הזה, נהיה במקום שלא טוב לנו בו. שנסתכל לאחור ונשאל את עצמנו - בשביל זה? כל המסע הזה היה כדי להגיע לכאן?

זה אכן סיכון, לעולם לא נדע אם יהיה לנו טוב במקום הבא, לא נוכל לנחש מראש אם נפרח, אם נמצא את עצמנו בתפקיד, בצוות. כשאנחנו עוזבים את המוכר אנחנו מסתכנים בכך שהדשא של השכן בכלל לא ירוק יותר.


איך מתמודדים?


  1. עוזבים מהסיבות הנכונות - לא מתוך גחמה ולא מבלי להסתכל על התמונה הגדולה. האם טוב לנו? האם אנחנו מתפתחים? האם המשרה מקדמת אותנו למקום שאנחנו רוצים להגיע אליו? כשעוזבים מהסיבות הנכונות אנחנו מקטינים את הסיכוי שנתחרט בהמשך.

  2. מגדירים מה חשוב במקום עבודה - אחרי שברור לנו מה הנקודות המשמעותיות עבורנו נוכל לבחון אותן לעומק. תהליך חיפוש העבודה הוא תהליך של בחינה הדדית, חשוב שנדע מה הציפיות שלנו ומה הקווים האדומים ונדאג לשאול את השאלות הנכונות ולעשות את המחקר הנדרש כדי לקבל החלטה טובה.

  3. זוכרים שחתימה על חוזה היא לא חתונה קתולית, השאיפה היא לא לעזוב בתכיפות גבוהה אבל במידה ונגיע למקום לא מדויק, אנחנו ממש לא חייבים להישאר.


פחדים ניזונים מחוסר וודאות ואין דרך להעלים אותה מתהליכי השינוי בחיינו. הדרך האופטימלית להתמודד עם פחד היא לפרק אותו לגורמים ולזהות את המקורות שלו. אחר כך נוכל לעשות את המקסימום בשביל להכניס לפרופורציות, להשיג את האינפורמציה הנדרש להפחתת חוסר הוודאות ולהשתפר לאורך התהליך. המקום המנטאלי בו אנחנו נמצאים משפיע מאוד על התפקוד שלנו, צריך לתת מקום לחשיבה חיובית, לאמונה בעצמנו וליכולת להתמודד עם דחייה. יש כלים רבים בידיים שלכם, כאלה שיעזרו לכם להחזיר את הכוח ולהוביל את התהליכים בחייכם, תעשו בהם שימוש ותאמינו בעצמכם.


בהצלחה!


10 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול