המקום שבו רוב החלומות מתים הוא במפגש בין החזון למציאות. לחלום זה מרגש, ורוד, מלא תשוקה. להוציא לפועל זה לעבוד קשה, להתמיד לאורך זמן ולהתקדם צעד אחר צעד.
אפשר לבחור שלא לחלום בכלל, להישאר בפרקטיקה, במציאות, לעשות את מה "שצריך" כדי לעבור את החיים.
אפשר לחלום במנותק מהמציאות ולקוות שהכל יסתדר.
אופציה א' מדכאת בעיני, אני מתקשה להבין איך עוברים חיים שלמים בלי לחלום תוך השלמה עם הקיים בלבד.
אופציה ב' היא דרך בטוחה להתרסקות, למעט עבור אנשים שהגב הכלכלי שלהם הוא אינסופי.
המציאות ברובה חיה בבין לבין, בטווח שבין שני הקצוות. בין הפנטזיה לוויתור יש מדרג אינסופי של אפשרויות, ובתוכו ניתן למצוא את המקום הנכון, זה שמתאים לנו באופן אישי.
אחת הדרכים לדחוף קדימה את החלומות שלנו מבלי לאבד אחיזה במציאות היא ללמוד למנף את הכאן ועכשיו לטובת העתיד. העולם החדש דורש מאיתנו אקטיביות ואחיזה במושכות של החיים שלנו. כדי לעשות את זה אנחנו נצטרך להסתכל רחב יותר משאנחנו רגילים ולחשוב יצירתי יותר משחשבנו עד כה. פעמים רבות יש לנו תחושה שהחיים הם הכל או כלום. שאנחנו או במקום הנכון או לא בכיוון בכלל, שצריך לעזוב הכל כדי להתחיל פרויקט מרגש, עבור מרביתנו לעשות שינויים דרסטיים זה פשוט לא אפשרי.
רובנו לא נוותר על מקום העבודה מבלי למצוא משהו טוב יותר ולא נעזוב הכל ונרוץ אחרי חלום רחוק בלי רשת בטחון. לא רק כי זה מפחיד, אלא כי יש חשבונות לשלם וחיים לממן. אסור לנו להשתמש בזה כתירוץ לוויתור על מה שמרגש אותנו או על בניית עתיד בו נקום בבוקר בשמחה ונחכה כבר לזנק ליום עבודה שלנו כי הוא כל מה שחלמנו עליו. אין מקום עבודה שלא יכול לקדם אותנו לפחות מעט למקום אליו נרצה להגיע. יש כאלה שיעזרו לעשות עשרה צעדים קדימה וכאלה שרק צעד אחד, אבל עמידה במקום היא בחירה שלנו והיא בחירה לא טובה!
איך תמצאו את הדרך להתקדם גם במקום עבודה שרחוק שנות אור מהמקום אליו אתם שואפים?
קחו את החלום, השאיפה העתידית, החזון, המטרה, ותעשו לו מה שמוגדר כ - Reverse Engineering.
מה זה אומר?
תהליך של Reverse Engineering הוא תהליך שבו לוקחים תוצאה סופית ומפרקים אותה לגורמים. מנתחים ממה היא מורכבת ולמעשה מזקקים את מה שמאפשר לה להתקיים.
לדוגמא:
אם אני רוצה להרצות בטד אני אפרק את התוצאה לדרישות שלה. בשביל להרצות בטד אני צריכה:
- להיות בעלת יכולת מצוינת לעמוד מול קהל.
- הרצאה מספיק ייחודית ומעניינת בשביל להיכנס למאגר של טד.
בשביל להיות בעלת יכולת מצוינת לעמוד מול קהל אני צריכה ניסיון. אמנם יש פה מרכיב של יכולת בסיסית אך כמו שהמורה שלי לריקוד אמרה - מצוינות היא 5% כשרון ו-95% עבודה קשה, כלומר, אני צריכה להתנסות בעמידה מול קהל כמה שיותר.
הרצאה ייחודית ומעניינת יכולה להיות תוצר של סיפור חיים מעניין, תובנות חשובות שהגעתי אליהן במסע חיי, תוצר של מחקר מקצועי או פרספקטיבה ייחודית על נושא מוכר.
במידה וסיפור חיי גנרי, אני לא חוקרת או בתהליך יוצא דופן בחיי, סביר שהבחירה הנכונה עבורי היא מתן הפרספקטיבה שלי על נושא כלשהו אליו יש לי תשוקה.
זהו פירוק ראשוני ופשטני של המטרה אבל העקרון הוא כזה: אני לוקחת את המטרה ומבינה מה נדרש ממני בשביל להשיג אותה. ברגע שעשיתי את הפעולה הזאת אני מתחילה לעבוד על מנת לרכוש את הכלים והיכולות הנדרשות ממני בשביל להגיע אל היעד.
גם אם העבודה שלי אינה רלוונטית כלל לנושא שלי והיום יום שלי רחוק מהעתיד שאני רוצה, אני עדיין יכולה להשתמש בה בשביל להתפתח באופן שתורם לחלומות שלי. אם נחזור לשאיפת ההרצאה בטד אני יכולה להוביל יותר פגישות, לבקש להציג את העבודה של הצוות שלי במפגשים גדולים, לעשות פרזנטציה למנהל שלי על העבודה שלי עד כה או להתנדב להציג את תחום העיסוק שלי בפני קבוצות שמגיעות לבקר בארגון. אני יכולה להציע להציג את הנושא שמעניין אותי ב - Happy Hour בחברה או סתם להזמין חברים מהעבודה ל-20 דק של הרצאה על משהו שקרוב לליבי. סביר להניח שלא אצא מהעבודה הזאת ישירות לבמות של טד, אבל כן אוכל לקבל פידבקים על הכישורים שלי, להתנסות בעמידה מול קהל וללמוד איך לזקק את המסר שלי, וזה שווה זהב!
זאת דוגמא אחת מאלף לדברים שניתן לעשות בתוך השגרה שלנו בשביל לדחוף את עצמנו קדימה. יש בארגונים אינספור הזדמנויות שאנחנו לא שמים לב אליהן או שנראות לנו בזבוז זמן, אבל כשהמטרה ברורה לנו והצעדים שנדרשים כדי להשיג אותה מובנים לנו קל לנו הרבה יותר לזהות את ההזדמנויות שרלוונטיות לנו ושוות את הזמן והאנרגיה שלנו.
מה שנדרש מאיתנו זה חזון, אמונה שהעבודה שלנו תהיה שווה את זה וקצת (הרבה) אומץ. כן, מפחיד לבקש מהבוס להוביל פגישה, או להרצות מול הצוות אבל מפחיד הרבה יותר לדבר על הבמה המפורסמת ביותר בעולם. שריר האומץ הוא שריר שדורש אימון ואי אפשר להגשים חלומות בלעדיו. אם כל מה שתשיגו במקום העבודה הנכחי שלכם זה קצת יותר אומץ, כבר עשיתם צעד משמעותי לטובת העתיד.
לשים נקודה כלשהי באופק שאליה אנחנו מתקדמים, זה צעד ראשון וכל כך חשוב בדרך. החזון שלנו לא חייב להיות גרנדיוזי או יותר מדי ארוך טווח אך אם נדע מהי השאיפה, הפעולות הכאילו קטנות שאנחנו עושים כל יום ירגישו יותר משמעותיות ויקחו אותנו כמעט בלי שנשים לב אל המקום אליו אנחנו שואפים.
תציבו מטרה, תבנו את המדרגות ותעשו פעולה אחת קטנה כל פעם בשביל להתקדם צעד אחרי צעד למקום הנכון עבורכם.
יאללה, לכו לעשות את זה, מהר לפני שתשתפנו 😊
רוצים קצת עזרה? הכנתי דף עבודה שילווה אתכם! להורדה
