חיפוש
  • Tom Milner Gurevich

משבר זהות


אחד הדברים "המסוכנים" שמזמנת לנו ההצלחה הוא משבר הזהות הפוטנציאלי שמגיע אחריה. ספורטאית מובילה שנאלצת לפרוש עקב פציעה, מנכ"ל שמוכר את החברה שלו וצריך להבין מי הוא אחריה, הדוגמנית שמאבדת מהמראה שלה, אשת הקריירה שיוצאת לפנסיה, או השחקן שהפך ללא רלוונטי.

כשהזהות שלנו שזורה בצורה עמוקה בהגדרות חיצוניות, אנחנו מסתכנים בכך שגורמים חיצוניים יגרמו לנו לאבד אותה. החיים טורפים לנו את הקלפים לא מעט ויש לנו שליטה על חלק יחסית מצומצם בתוכם. מהצד השני, המרכיבים של הזהות שלנו נותנים לנו המון- ערך עצמי, תחושת משמעות, כוח, מטרה. זה נעים, זה חשוב וזה גם מאוד מקדם אותנו בחיים. אז, איך מוצאים את האיזון?


התשובה: ממקדים ומרחיבים



מיקוד:


במקום לתת לטייטל רחב וחיצוני להגדיר את מי שאני אנסה לפרק אותו לגורמים. לדוגמא: שחקן יכול להגדיר את עצמו כאדם בעל יכולת לספר סיפורים, להתחבר למגוון של אנשים, להבין חוויות אנושיות לעומק. הוא יכול להגדיר את עצמו כיצירתי, וורסטילי ובעל אומץ. ההגדרות האלה הן כאלה ששום דבר ואף אחד לא יכולים לקחת ממנו ויאפשרו לו לעשות שינוי מקצועי בצורה הרבה יותר קלה. אם אני בעלת עסק אני יכולה למקד את הזהות שלי ליזמת, בעלת חשיבה עסקית ובעלת יכולת ניהול. אם העסק שלי ייסגר אני עדיין אהיה כל הדברים האלו ואוכל לחשוב איך לנצל אותם במסע הבא של חיי.



הרחבה:


על מי ומה משפיעות היכולות שלי בעולם ומה עולם התוכן בו אני פועלת?

בספרו של ערן גפן "יוצרים צמיחה" הוא מדבר על תהליך הגדרה עצמית שעוברות חברות, ההבנה של פלח השוק האמיתי בו הן פועלות. אחת הדוגמאות הניתנות בספר היא הדוגמא של נטפליקס שהבינו שהתחרות האמיתית שלהם היא לאו דוקא למול ספקי תוכן אחרים, אלא למול שינה. כשאנשים מחליטים אם לצפות בעוד פרק או לא לעיתים קרובות ההחלטה היא האם ללכת לישון או להמשיך לצפות. הפרספקטיבה הזאת שינתה מהותית את התפיסה העסקית של החברה. באותו האופן, גם אנחנו יכולים לשאול את עצמנו מה עולם התוכן הרחב יותר בו אנחנו פועלים. שחקן- עוסק בתחום הבידור אבל גם בהעברת מסרים, בחיבור אנשים לעצמם והעברת ביקורת על המציאות. מורה - מעביר ידע אבל גם נותן כישורי חיים, עוזר לתלמידים לזהות את החזקות והחולשות שלהם ולמצוא את התשוקה מתוך סך כל הדברים שהם לומדים.




אם נסתכל בפריזמה רחבה יותר נגלה שעולם התוכן שלנו עשיר משחשבנו.


הרחבת הזהות ומיקוד הזהות, כביכול שני דברים נפרדים. בפועל, הפעולה היא דומה. המטרה היא להתנתק מהאקסימות החיצוניות שדבקו בנו ולהגיע לגרעין. אולי, הדרך המדויקת יותר להגדיר את התהליך הזה היא זיקוק המהות. בשביל לזקק אנחנו חייבים קודם כל לפקוח את העיניים ולהסתכל רחב יותר ולאחר מכן למקד ולזהות את הנקודות החשובות באמת, אלו שאינן תלויות בדבר.

ההגדרות החיצוניות שלנו חשובות ומקדמות, אבל לוקחות את השליטה מאיתנו החוצה. היכולת לזקק אותן ליכולות פנימיות, ששייכות לנו, תשרת אותנו טוב יותר בטווח הרחוק.


50 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול