השבוע ביליתי ערב בבר פיקטיבי. הזמנתי הביתה בקבוק ג'ין סאואר מבר הסילון והרגשתי כאילו אני מינימום בבר אפלולי בפריז. אני בכלל בחורה של בירה, מימי לא הזמנתי קוקטייל בבר ואני לא בטוחה ששתיתי ג'ין לפני הערב הזה. אז מה דחף אותי להזמין בקבוק ב-160 שקלים של משקה שאני לא מכירה לערב באמצע שבוע בבית?
הסיפור.
הגאונות של בר הסילון הייתה שהם לא מכרו לי בקבוק אלכוהול, הם מכרו לי ערב. הבקבוק בו מגיע הקוקטייל יפיפה, מלא שיק וקסם. הוא מגיע עם שתי כוסות תואמות וחבילת פיצוחים. כבר מהתמונה באתר הצלחתי לדמיין את הערב שיהיה לי עם הערכה הזאת וזה מה שקניתי, את הערב שהם הצליחו לצייר לי.
יש הרבה מה ללמוד מהמהלך הזה - יצירתיות, התמודדות טובה עם משברים, שיווק ושירות לקוחות. אבל אלה לא התחומים שלי, אז בואו נלמד מזה על סטוריטלינג ואיך הוא מתחבר לתהליך של גיוס.
יש הרבה חברות בשוק, כאלה שמציעות אינספור תפקידים דומים במהותם. מועמדים עוברים מחברה לחברה, מקבלים את הפרטים היבשים ובסוף מקבלים החלטה על סמך התוכן, השכר ועוד משהו חשוב לא פחות - ה-X פקטור של גיוס. כל מועמד שמגיע לארגון מנסה להבין האם הוא רואה את עצמו במקום העבודה, הוא בודק איך הוא מרגיש כשהוא יושב על הספות בכניסה וממתין למראיין, איך הדינמיקה עם מי שעתיד או עתידה לנהל אותו, מנסה לדמיין את עצמו מוזג קפה במטבחון ומעביר כרטיס ביציאה. כשאנחנו מראיינים, התפקיד שלנו הוא לא רק למכור לו בקבוק ג'ין סאואר, אלא למכור לו את הערב שיהיה לו איתו.
כל שלב בדרך חשוב - החוויה במסדרונות, בפינת הקפה ובדינמיקה עם המראיינים. הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות זה לעזור למועמד לבנות סיפור בראש על החיים שלו כעובד חברה. כמה שהסיפור יהיה יותר ברור וחיובי כך גדלים הסיכויים שהמועמד שרצינו יבחר בנו על פני חברה אחרת. אחד הקשיים הגדולים בתחילת עבודה הוא אי הוודאות לכן יצירת הסיפור עוזרת להפחית את החרדה מהלא נודע.
איך מספרים סיפור?
1. תערכו סיור קצר משותף בארגון לפני שנכנסים לראיון הפורמלי. משהו סולידי בסגנון של "זאת פינת הקפה שלנו", "זה חדר הישיבות", "פה יושב הצוות אליו את/ה מתמיינ/ת" וכו'. כאן כבר מתחילה להצטייר תמונה של החיים בארגון.
2. תלו תמונות אווירה בפינת ההמתנה או בחדר הראיונות - תנו הצצה לחיי היום יום בחברה, לימי כיף, ל-happy HOUR וכו'.
3. תנו הסבר מקדים עם "אופי", כשאתם מציגים את החברה בתחילת ראיון ו-ודאו שההסבר לא יבש מדי, שיש בו כמה פרטים מעניינים, קצת הסבר על התרבות, הערכים והאני מאמין של החברה. ספרו על הצוות, האתגרים והאנשים. תנו תמונה מקיפה ולא רק נתונים שאפשר לקרוא בחיפוש קצר בגוגל.
4. תוך כדי תהליך המיון וודאו שהמועמדת יודע מי מראיין אותו, מה תפקידו בכוח ואיך הוא מתחבר למארג האנשים שאותם הוא פגש. האם הם קולגות? חברי צוות? מנהלים? זה יאפשר למועמד להתחיל להבין מי האנשים שיקיפו אותו בתפקיד.
היכולת לדמיין את עצמנו עושים משהו היא כוח מניע אדיר למוטיבציה שלנו ולנכונות שלנו להשקיע עבורו. ככל שהתמונה יותר ברורה כך החשש נמוך יותר והחיבור הרגשי עמוק יותר. בדיוק כפי שאנחנו מנסים לדמיין את המועמד עובד איתנו בצוות, כך גם הוא. התפקיד שלנו הוא לתת לו כמה שיותר נתונים בשביל להצליח לעשות זאת.
יאללה, הלכתי לשתות ג'ין סאואר.
