השנה שנת 2020, הרשתות החברתיות מפגישות אותנו עם אינספור מאמרי דעה על חוסר הרלוונטיות של התארים, הניסיון הוא המלך והסבלנות שלנו לבלות 4 שנים על ספסל הלימודים רק בשביל להרוויח את הזכות למלצר כבר פוקעת. השאלה האם ללמוד או לא עולה במרבית קבוצות הפייסבוק שאני חברה בהן. תואר ראשון, תואר שני, קורסים מקצועיים - האפשרויות אינסופיות והבלבול אינסופי גם הוא.
אנסה לתת קצת תשובות בנושא, ולעשות מעט סדר בדבר הגדול הזה שנקרא: לימודים.
כשאני הגעתי לשלב התואר, לא הייתה שאלה בנושא. בודדים בלבד ויתרו על המדרגה הזאת בדרך והיה ברור שמי שלא עושה תואר כדאי שתהיה לו תכנית ב' ברורה ומאוד כדאית. תואר ראשון היה דרישת חובה לכל תפקיד, כולל מנהלת במקדונלדס, ומי שלא החזיק בתואר ראשון לכל הפחות פגש מאוד מהר בקריירה שלו את תקרת הזכוכית. למעשה, התואר הראשון הפך לכל כך בסיסי כך שמי שרצה מעט להתבלט כבד נדרש לפחות לתואר שני.
היום, המצב כבר אחר. לא מעט ארגונים הסירו את דרישת התואר הראשון מתיאורי המשרה שלהם, יש אינספור תחומים בהם תואר לא מהווה שום יתרון ובאופן כללי אנשים בעלי ניסיון מעשי מהשטח עוקפים בסיבוב אקדמאיים שרק פוגשים את המציאות. אפשר לומר שהאקדמיה הביאה את עצמה למצב הזה על ידי יצירת בליל של תארים רנדומאליים, נטולי פרקטיות ומנותקים מהמציאות. מרבית התארים מוציאים לשוק עובדים עם הבנה תיאורטית בסיסית מאוד והבנה פרקטית אפסית, כך שהם לא יעילים יותר למקום העבודה משהיו עם 12 שנות לימוד.
בנוסף, קצב השינויים בשוק בכלל ובעולם הטכנולוגי בפרט הובילו לכך שמה שאנחנו לומדים בשנה א' כבר לחלוטין לא רלוונטי בסוף שנה ג'. אנחנו נמצאים במירוץ שאין לנו סיכוי לנצח בו והחומר שנלמד בין כתלי האוניברסיטאות מתקשה מאוד להתאים את עצמו לדרישות בחוץ.
עד כה, נשמע שהתשובה לשאלה האם ללכת ללמוד היא חד משמעית לא, אבל התשובה שלי היא מעט שונה.
לימודים לא צריכים להיות החלטה דיפולטיבית, הם לא "יצילו" אתכם ולא מבטיחים לכם מסלול סלול להצלחה. מה הם כן? הרבה דברים אחרים.
האקדמיה פותחת את הראש, מפגישה אותנו עם רעיונות חדשים ותחומים חדשים ומרחיבה את הידע שלנו באופן שהופך אותנו לאנשים מלאים יותר ומעניינים יותר. השנים בתואר יכולים להפוך למסע של גילוי עצמי במסגרתו אנחנו מבינים מה מעניין אותנו יותר ומה פחות, ולעיתים מגלים חיבור לעולמות שלא היינו חושבים עליהם לולא נחשפנו אליהם בלימודים. יש כלים וכישורים משמעותיים שהתואר מספק שהופכים אותנו לבעלי מקצוע עם עומק ויכולת דיוק גבוהה יותר וזה משמעותי מאוד גם בעולם האינסטנט שלנו.
בנוסף, ישנם בהחלט תחומים בהם התואר הוא עדיין דרישת חובה.
ההחלטה לגבי לימודים צריכה להיות פחות שרירותית היום. היא לא צריכה להיות הדרך שלנו להתחמק מלהבין מה מעניין אותנו או למשוך עוד זמן בסטטוס נוח. היא לא צריכה לרצות את ההורים והיא בטח לא צריכה להיות החלטה שאנחנו מקבלים מתוך חשש של מה יקרה אם לא נלמד. הלימודים צריכים לשרת מטרה ואז הם החלטה מדהימה.
איך להחליט אם ללמוד או לא?
· ראשית דייקו את המטרה שלכם מהלימודים. מציאת עבודה היא לא הסיבה היחידה ויש היאמרו אפילו לא הסיבה העיקרית ללכת ללמוד. ייתכן שאתם רוצים להרחיב את הידע, לפגוש אנשים חדשים, להתנסות בתחומים שונים בשביל להבין מה מעניין אתכם, רוצים לחוות את החוויה הסטודנטיאלית או רוצים לעסוק בתחום ספציפי עבורו חובה ללמוד. כל הסיבות הללו טובות במידה שווה בעיני, אבל חשוב להבין מה המניע בשביל לדייק את ההחלטה וגם לתאם ציפיות למול התוצאות. · לאחר שהבנתם מה המניע שלכם תוכלו להבין האם הלימודים הם הדרך הטובה ביותר להשיג את מה שאתם רוצים להשיג. ייתכן שאם המניע הוא לפגוש אנשים חדשים תעדיפו להתנדב בחו"ל, להצטרף לקומונה, לחבור לקבוצות שמקדמות תחום שקרוב לליבכן. אם המטרה היא להבין מה מעניין אתכם אולי אבחון הוא הדבר הנכון, אולי סבב של שיחות עם חברים שעוסקים בתחומים שונים יעזור וכו'.
במידה והלימודים אכן מהווים הכלי הנכון ביותר להשגת המטרות שלכם תוכלו להבין איזה לימודים נכונים לכם. אם המטרה היא ידע מקצועי תדעו לחפש את המקום שנותן את הידע הרחב ביותר ברמה הגבוהה ביותר. אם המטרה היא לפתח את החשיבה ייתכן שתואר כללי נכון יותר מתואר ספציפי.
במידה ויש לכם תשוקה ברורה, כישורים אישיים שמאפשרים לכם לפתח אותה ותכנית ברורה, ייתכן שלימודים הם לא הצעד הנכון עבורכם, לפחות בעת הזאת. יש אנשים שיודעים מה הם רוצים, יזמים באופיים עם תשוקה ברורה לתחום ספציפי והעולם שלנו מחבק יזמות, אקטיביות וישירות ואם הצלחתם לעשות את הצעד הראשון ולהשתלב בעולם שמעניין אתכם עצתי האישית היא- אל תעצרו את ההתקדמות בשביל ללמוד.
ההחלטות השגויות שלנו מתחילות כשאנחנו הולכים ללמוד A.B כללי בשביל לפתוח דלתות ,שאנחנו הולכים לתארי הנדסה מורכבים רק כדי שיהיה לנו תואר או כשאנחנו עוצרים קריירה מרגשת כדי לעשות וי על תואר בשביל אמא ואבא. בכל המקרים הללו נגלה שהמאמץ לא שווה את התוצאות ונצא מאוכזבים. אם לעומת זאת נלמד תואר שמאוד מעניין אותנו, ללא מטרה שישרת את הקריירה, או נעבוד קשה בהנדסה כי אנחנו רוצים לעבוד כמהנדסים, אז כבר יש הלימה שהופכת את הלימודים להשקעה שתשתלם.
מתי נכון ללמוד ואיפה?
ישנם תחומים בהם הלימודים הם כלי כמעט יחידי להצלחה. תחומי ההנדסה, התכנות והטיפול מחייבים ידע מקצועי ברור. במידה ואלו התחומים שאתם מכוונים אליהם הייתי בוחנת אילו מוסדות נחשבים מובילים שכן ספציפית בתחומים הללו יש בהחלט יתרון למוסדות מסוימים.
לדוגמא: בעוד שתואר במדעי המחשב הוא כבר לא חובה בשביל להשתלב בעבודה כמתכנת, הוא בהחלט יתרון משמעותי, ועבור מי שמחזיק בתואר - המוסד הלימודי עדיין משחק תפקיד.
במידה ומוסד נחשב לא נמצא בהישג ידכם ייתכן שעדיף לעשות קורס ממוקד וקצר יותר ולחפש הזדמנות ראשונה להשתלב בשוק שכן תואר ממקומות שאינם נחשבים מובילים לא תורם יותר מקורס ממוקד במוסד מקצועי.
באופן אישי, לא הייתי מוותרת על אף אחד מהתארים שלי, נהניתי מהם מאוד, למדתי מהם המון, הם עזרו לי להבין מה אני אוהבת ומה לא ובהחלט קידמו אותי לעבר המטרות שלי. במסלול הקריירה שלי הם היו חשובים וגם בדיעבד לא הייתי מותרת עליהם.
המסר פה הוא לא אל תלכו ללמוד, אולי אפילו להיפך. אבל גם בלימודים, כמו בקריירה ובחיים בכלל, כשאנחנו מבינים מה המטרה של הצעד שאנחנו עושים אנחנו מקבלים החלטות הרבה יותר נכונות עבורנו. זה נותן לנו כוח ומוטיבציה כשאנחנו מתעייפים ואנחנו לא מסתכלים לאחור בחרטה.
בין אם בא לכם קפה בקמפוס או שאתם חולמים להיות דוקטורנטים, החלטה שמגיעה ממודעות תהיה הנכונה עבורכם.
