יש הרגלים רעים שאנחנו מסגלים לעצמנו לאורך השנים, חלקם מהעולמות הפיזיים כמו עישון סיגריות, אכילת מתוקים או צפייה ממושכת בטלוויזיה וחלקם מנטאליים- דרכי חשיבה והסתכלות על העולם ששמים לנו מקלות בגלגלים. בואו נדבר על הקבוצה השנייה ונבחן כמה דברים שרובנו עושים וכדאי מאוד שנפסיק:
1. מתמקדים בחסרונות שלכם במקום ביתרונות שלכם
אפקט הפלצבו, מכירים? מצב שבו "תרופה" חסרת כל השפעה מצליחה לגרום לנו להרגיש טוב יותר. בטח שמעתם את הסיפורים על אנשים שקיבלו גלולת סוכר במקום אדוויל ועבר להם כאב הראש אבל הנה סיפור מטורף באמת:
ב-2008 ד"ר ברוס מוסלי ביצע ניסוי שנכנס לספרי ההיסטוריה כנקודת ציון בהבנת כוחו של אפקט הפלצבו. הרופא היה סקפטי בנוגע לכוחו של ניתוח שבוצע בברך לשיפור מצבם של חולי דלקת מפרקית ניוונית. הוא לא האמין שהניתוח אכן אפקטיבי והחליט לעשות ניסוי לבחון את השערתו. הניסוי חילק את המטופלים לשתי קבוצות - האחת עברה את הניתוח המקובל והשנייה עברה את תהליכי ההכנה לניתוח באופן מלא אך בפועל עברה חתך שטחי בלבד בברך ללא טיפול ממשי. התוצאות היו מדהימות - 30% מקבוצת המטופלים שעברו ניתוח דיווחו על שיפור במצבם ו-30% מקבוצת הניסוי אשר לה חתך שטחי בלבד דיווחו על שיפור זהה! למעשה, לפרקים חברי קבוצת ה"פלצבו" דיווחו על אחוזי שיפור משמעותיים יותר מחברי הקבוצה אשר עברו את הניתוח בפועל.
הניסוי הזה הוא דוגמא אחת מיני רבות לכוחו המדהים של המוח שלנו וליתר דיוק לכוחה של מחשבה. הקונספט של מחשבה אשר יוצרת מציאות הוא לא מיסטיקה אלא פרקטיקה. מחשבה יוצרת מציאות כי היא עושה שינוי אמיתי במוח ומשפיעה על האופן בו אנחנו תופסים את העולם ומתנהלים בתוכו. היא לא גורמת לקסם חיצוני לקרות אבל משנה את הפעולות שלנו באופן שמוביל להצלחה.
כשהתפיסה שמובילה אתכם בחיפוש מקומכם בעולם מבוססת על מה שאין, מה שאתם לא יודעים או לא מספיק חזקים בו, אתם באופן טבעי מכוונים נמוך מדי והצידה מהחלומות שלכם. אתם שולחים קורות חיים למשרות שאתם עומדים ברף שלהן ולא לאלו שיסבו לכם הנאה. אתם בוחרים את הלימודים שתצטיינו בהם ולא אלו שיפתחו לכם את הראש ואתם בטוח לא לוקחים סיכונים ורודפים אחרי שאיפות גדולות. אתם הולכים על בטוח ונשארים ליד המקום שבו אתם באמת רוצים להיות במקום פשוט להיות בו.
2. מחפשים עבודה רק על בסיס הדברים שאתם טובים בהם
ההמשך הישיר לסעיף הראשון הוא בחירת נתיב על פי הדברים שאתם יודעים שאתם יודעים לעשות ולא על פי מה שאתם רוצים לעשות. אחוז גבוה מאוד מהאנשים שאני שואלת מה הם רוצים לעשות או מה הם אוהבים לעשות עונים לי בתגובה " אני טוב/ה ב...". במה אתם טובים ומה אתם רוצים לעשות אלו שתי שאלות נפרדות, לא כל מה שאנחנו טובים בו הוא מה שאנחנו רוצים לעסוק בו ועבודת חלומותינו היא לאו דווקא זו שאנחנו כבר מחזיקים במומחיות הנדרשת עבורה. בשביל למצוא עבודה שתוביל לסיפוק אמיתי אנחנו צריכים להתחיל במקום הרבה יותר עמוק ומחובר, איפה התשוקה שלנו? ממה אנחנו נהנים? זו נקודת הפתיחה, וממנה מתחילים לחבר את הנקודות ולמצוא משרה שתואמת את הכישורים שלנו וממנה נוכל לצמוח.
אם הייתי מקבלת החלטות בקריירה שלי על בסיס הדברים בהם אני טובה לא הייתי יוצאת לעצמאות ל-ע-ו-ל-ם! אני לא מבינה כלום בשיווק או במכירה, יש לי ידע טכני מביך ופוביה קלה מבנקים ודוחות כלכליים. רוב הדברים שהופכים בעלי עסק למצליחים הם כאלה שלא ידעתי לעשות בכלל. למדתי ואני עדיין לומדת, יש לי עוד תהליך לעבור אבל אני משתפרת וזה לא מה שיעצור אותי. ללמוד תמיד אפשר, למעשה, הרבה יותר מעניין לדחוף את עצמנו למקומות שדורשים למידה ולא כאלה שבהם הכישורים הם כבר בכיס הקטן שלנו. יש אינסוף דרכים ללמוד, הרשת מפוצצת במידע חינמי שרק מחכה שתגיעו אליו. התשוקה, העניין והחיבור האמיתי הם נקודת הפתיחה לבחירת הנתיב המקצועי שלנו, לא הכישורים שכבר רכשנו.
3. חושבים שחושבים עליכם כל הזמן
הפחד הזה שמלווה אותנו, שיצחקו עלינו, יחשבו שאנחנו לא טובים מספיק או אפילו פאתטיים הוא פחד שיכול לשתק. הוא עוצר אותנו מלעשות כל כך הרבה דברים. אנחנו מפחדים לנסות תחום חדש ולגלות ששוב הוא לא בדיוק מה שחיפשנו, מפחדים לעשות משהו שהסיכויים בו הם נגדנו כדי לא לשמוע "אמרנו לך", מפחדים מהאנשים שישאלו "מה היא/הוא חושב/ת לעצמו/ה?!". האמת היא, שהסביבה חושבת עלינו הרבה פחות ממה שנראה לנו. אנשים עסוקים בעצמם, בדיוק באותה רמה שאנחנו עסוקים בעצמנו. אלו שכבר טורחים לבקר או לצקצק תמיד עושים את זה בגלל הפחדים, הכישלונות והאכזבות האישיים שלהם. ברנה בראון אמרה באחת ההרצאות שלה שהיא לא מוכנה לספוג ביקורת מאנשים שלא נמצאים איתה ב"ביצה", כלומר, מי שלא לוקח סיכונים, חושף את עצמו ומנסה לא ראוי להביע דעה על העשייה שלה. אחלה עצה לאמץ לחיים.
4. מקבלים החלטות לפי מה שיש ולא מה שהייתם רוצים שיהיה
אם אתם מתלבטים בין שתי אופציות קידום בחברה שאתם לא מאוד אוהבים, שוקלים לקחת משרה עם שכר גבוה יותר בתחום שכבר מיציתם או מוכנים לרדת בשכר כדי להיכנס לחברה מצוינת שממש לא תואמת את החלומות שלכם הסעיף הזה בשבילכם. אפשר להימשך או לדחוף, אלה האופציות ועם כמה שנעים לקבל הצעות אקטיביות, להיות מבוקשים ולהרגיש שהסביבה רואה כמה קשה אתם עובדים, זה מסוכן. אנחנו חייבים לעצור ולשאול את עצמנו כל הזמן האם אנחנו בדרך למקום שאנחנו רוצים להגיע אליו? האם הקידומים, ההצעות המפתות וההזדמנויות הנוצצות בכלל תואמות את החלומות שלנו או שהם פשוט שם?
בין אם אתם נאבקים על כל הצעה או מוצפים בפניות בלינקדין, כל עוד אתם מקבלים החלטות על סמך מה שמוצע לכם ולא יוצאים לחפש את מה שמרגש אתכם ביום מן הימים תמצאו את עצמכם בדרך ללא מוצא. שלא תתבלבלו, תמיד אפשר לחשב מסלול מחדש, להתחיל מ-0 למצוא את התשוקה, אבל הרבה יותר קל לעשות עצירות בדרך ולשאול האם הצעד הבא הוא צעד בכיוון הנכון, או סתם צעד?
רובנו חוטאים לפחות בחלק מהדברים הללו. אם חשתם הזדהות ואתם רוצים לפעול אחרת תחליטו שאתם עושים צעדים קטנים לשינוי. תעשו עצירה ותשאלו את עצמכם כמה שאלות:
כאשר מונחת בפניכם הזדמנות חדשה האם התחושה הפיזית היא פרפרים בבטן או כבדות?
האם שלחתם קורות חיים למקום העבודה הזה כי אתם עומדים בקריטריונים או כי אתם יכולים לדמיין את עצמכם מגיעים מאושרים לשם בבוקר?
האם אתם נמנעים מהחלטות מסוימות בגלל מה שיגידו והאם את יודעים את התשובה לשאלה- מה אתם רוצים לעשות?
קראתם עד כאן ולא התחברתם לכלום יכול להיות שאתם בונים קריירה של מימוש עצמי ורודפים ללא התנצלות אחרי החלומות שלכם. אם כך הדבר - שאפו ענק! תמשיכו ככה.
אם קראתם עד כאן, לא התחברתם לכלום אבל אתם נמצאים בעבודה שלא מספקת אתכם, עם חלומות שכלואים עמוק בבטן ובלי כיוון אמיתי, אני ממליצה לקרוא שוב ולנסות בכנות לבחון אם יש משהו שאפשר לעשות טיפה אחרת. לא תאמינו כמה טוב זה מרגיש.
Comments