חיפוש
  • Tom Milner Gurevich

האמת

כמה כובד וציפיות יש במילה "אמת". אנחנו דורשים אותה מהסביבה, מקדשים אותה ולעיתים מבלים חיים שלמים בחיפוש אחריה. האמת מעסיקה אותנו גם בתהליך חיפוש העבודה. אחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה היא "האם להגיד בראיון ש...". יש קושי בהתמודדות עם המתח שבין הרצון להגיד את האמת לבין החשש מההשלכות שלה. לי ברור שהאמת צריכה להיאמר, איזו אמת? זאת כבר הנקודה בה צריך להתרכז.

לא ניכנס לדיון הפילוסופי של מהי אמת, האם קיימת בכלל אמת אובייקטיבית ושאלות מהסוג הזה. מה שכן חשוב לי שנבסס היא העובדה שהאמת מורכבת מהרבה שכבות, פרספקטיבות ופרטים מה שאומר שאין פה שחור או לבן אלא שאלה על האופן בו ניגשים לנושא והשכבות ממנו אותן נרצה לחשוף.

הבהרה חשובה לפני שנצלול פנימה: הדעה שלי חד משמעית וברורה - לא משקרים בראיונות עבודה, לא ממציאים פרטים לא נכונים ולא מסתירים פרטים חשובים, לא מוכרים שטויות חסרות תוכן (היוש לכל הפרפקציוניסטים שלא מצאו תכונה רעה טובה יותר מאז 1999) ולא מנהלים ראיון עבודה תוך ניסיון נואש להגיד את הדבר הנכון.

מה כן?

מבינים שסיפור החיים שלנו יכול להיות מסופר באלף ואחת דרכים וגרסאות ושבמהלך שעה של ראיון לא ניתן לצייר תמונה מלאה של מי שאנחנו. באופן ברור האינפורמציה שצריכה להיכנס לתוך ראיון העבודה היא זו שמשרתת אותנו, זו שתעזור לנו לקבל את התפקיד, לכן ראיון עבודה הוא דבר שצריך להתכונן אליו כדי שנוכל לוודא שאנחנו מכניסים לתוך השעה שניתנה לנו את כל הנתונים שחשוב לנו שידעו עלינו ומצליחים להדגיש את הניסיון והיכולות הרלוונטיות מבחינתנו לתפקיד.

מה לגבי הצדדים הפחות פוטוגניים של האמת? הפעם ההיא שרבנו עם הבוס, העבודה שפוטרנו ממנה כי עשינו עבודה לא טובה, הנטייה שלנו לא לקום בבוקר או פרויקט שפישלנו בו כי פספסנו פרט קריטי. פה יש כמה שאלות שחשוב שנשאל:

1. האם חשוב שיכירו את הצד הזה בי?

2. האם למדתי או התפתחי בעקבות התקרית הזאת?

3. האם נדרש גילוי נאות?

נתחיל מהנקודה הראשונה - האם חשוב שיכירו את הצד הזה בי?

יש תכונות אופי שהן חלק בלתי נפרד מאיתנו, שיופיעו מהר מאוד בעבודה ושמי שלא יכול לקבל אותן כנראה שלא יוכל לקבל אותנו. נניח שאני מאחרת כרונית - שנים שאני לא מצליחה להתמודד עם זה ולשפר את זה, לא הייתה עבודה שהגעתי אליה בזמן וזאת פשוט עובדה מוגמרת לגבי. ייתכן שאין מנוס מלהודות באמת ולהבין שמקום שזה דיל ברייקר מבחינתו הוא לא המקום עבורי. עבודה שבה יש משמרת שמתחילה ב8:00 ולקוחות שמחכים לקבל שירות לדוגמא היא עבודה שלא תספוג איחורים לאורך זמן ולכן ככל הנראה לא מתאימה לי. בעוד שיש חברות שלא דורשות הגעה בשעה ספציפית ויוכלו לאפשר לי להגיע בשעות גמישות יותר.


נקודה שנייה: האם למדתי או התפתחתי בעקבות התקרית?

אם יש בעברנו תקרית "בעייתית", ריב משמעותי עם מנהל או פיטורים עולה התהייה האם להודות בכך או לנסות ולהסתיר אותה. כאן נכנסת השאלה – האם למדתי משהו מהתקרית? אם נכשלתי בפרויקט כי תכננתי אותו לא טוב, למדתי ממנו, הבנתי את הטעויות שלי וניהלתי מאז פרויקטים בהצלחה האינפורמציה הזאת לא רק לא פוגעת בי אלא גם משרתת אותי כי היא מראה שיש לי יכולת ביקורת עצמית, למידה והתפתחות. יש לא מעט כישלונות בחיינו שמהם אנחנו צומחים ומתפתחים והם נקודת זכות. כשאשתף בכישלון הזה אדאג לציין גם את התהליך שעברתי בעקבותיו כך שהוא לא יישאר כנקודה שלילית מנותקת אלא חלק מהדרך שעשיתי להפוך לעובדת טובה יותר.



נקודה שלישית: האם נדרש גילוי נאות?

זה נושא רגיש ולצערי אין לי עליו תשובה חד משמעית. הריון בשלב מתקדם, נכויות או מוגבלויות, אתגרים נפשיים משמעותיים - כל אלו מהווים מקור לאפליה ולעיתים מקשים במציאת עבודה. זאת מציאות עצובה ומדכאת אבל לצערי לא אחת שניתן להכחיש. מצד שני כל אחד מהמצבים הללו יתגלו במהרה, דורשים מהחברה התאמות ועלולים להוות משבר אמון או כניסה ברגל שמאל לארגון. קשה לי לייעץ למי שנמצא בסיטואציה מורכבת שאני איני נמצאת בה, כאלו שחוו אפליות ואי צדק וזקוקים לעבודה. אני יכולה להגיד שלכולנו מגיע לעבוד במקום שמקבל אותנו כפי שאנחנו ושבלי ספק סיטואציה בה האמת נאמרת ולא מפריעה לגיוס מניחה קרקע חיובית בהרבה לתחילת העבודה. כאן יש מכלול של שיקולים אישיים אך במידה ויש לכם את הפריווילגיה לבחור תמיד תבחרו במקום שיקבל אתכם בדיוק כפי שאתם.



אחרי ששאלנו את עצמנו את השאלות הללו חשוב שנבין כמה דברים נוספים. כשאני מראיינת אני רוצה להכיר את האדם שמולי בצורה הכי מלאה שניתן - את הטוב, הפחות טוב, הצרכים והשאיפות. אני לא עושה את זה רק כדי להבין האם נכון לגייס אותו או לא אלא גם בשביל להבין אם אנחנו כחברה יכולים לאפשר לאדם הזה את הקרקע לה הוא זקוק כדי לפרוח. לעיתים זה עוזר לי להתאים לצוות או למנהל הנכון, לעיתים זה יגרום לי לחשוב על תפקיד אחר ולעיתים פשוט לנהל שיחה כנה עם המועמד בנוגע לצרכים שלו ולפערים שלהם למול מה שנוכל לתת.

בנוסף, חשוב לי לראות שאני מקבלת אינפורמציה כנה ומקיפה, שיש מולי אדם עם מודעות עצמית, שמכיר בחסרונות שלו ועובד עליהם, שהתמודד עם אתגרים וצמח מהם. כך שגם מונולוג מיופייף שמתעלם מהצדדים הפחות טובים לא באמת משרת אתכם.

המטרה היא לא לברוח מהצדדים הפחות יפים של האמת שלנו אלא לבחור אותם, לא להסתיר אותם אלא לתת את התמונה המלאה לגביהם, לדעת לציין אותם אבל גם מה אנחנו עושים איתם. הבחירה לא צריכה להיות האם לספר את האמת או לא אלא איך לספר אותה כך שהסיפור יהיה מלא, מקיף וישרת אותנו בצורה המיטבית.

25 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול