חברת מקינזי פרסמה לפני כשבוע מאמר ובו תוצאות סקר מקיף שהיא ערכה. החברה סקרה ביוני 2020, 800 בכירים בעולם העבודה מכלל המגזרים ב-8 מדינות שונות. הם נשאלו על השינויים והטרנדים שהם רואים עד כה בעקבות המגיפה ואלו שיאפיינו את עולם העבודה בימי פוסט קורונה.
זה מה שהיה להם לומר:
1. תהליכי דיגיטליזציה הוטמעו והשתפרו בקצב חסר תקדים. תהליכים טכנולוגים עברו האצה מטורפת ומרשימה.
2. העבודה מהבית תהפוך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו ובכל חברה לפחות חלק מהעבודים יעבדו חלק מהשבוע בבית.
3. העיסוק בהיגיינה וניקיון יעלה וחברות יגייסו עובדים ויוסיפו משאבים לשמירה על היגיינה, יצירת אוורור ובכלל שמירה על בריאות במקום העבודה.
4. יעשה שימוש רב יותר בעובדי קבלן ופרילאנסרים.
סקר שלם דיבר על ירידה בעלויות, עליה בפרודקטיביות ושיפורים טכנולוגים. מילה אחת לא נאמרה או נבדקה שם על האנשים. יסלחו לי מקינזי, שכבודם במקומם מונח, אבל זה הכי העולם הישן.
מדהים בעיני לגלות שב-2020, עם מגיפה שטלטלה את כל מה שהכרנו, ההבנה שהכל אנשים עדיין לא חלחלה. כל הרובוטים, השיפורים הטכנולוגיים והעבודה מהבית לא יעזרו כשההון האנושי ישחק עד דק. כל ה-AI בעולם לא יציל חברות כשהעובדים יתחילו ליפול כמו זבובים כי אף אחד לא התעסק בלעזור להם להבין איך עובדים בצורה יעילה ושפויה במציאות החדשה הזאת. העולם משתנה ועל אף תחזיות שחורות שניבאו שרובוטים כבר יחליפו את כולנו, ניתן לראות שלא כך המצב. אני מהמרת שזה לעולם לא יהיה המצב. אנשים היו והינם עדיין חיוניים בהצלחה עסקית, הגיע הזמן להפסיק לנתק בין העסקי, הטכנולוגי והאנושי.
אלו התחזיות שלי לימי פוסט קורונה:
1. חברות שלא יפעלו להפחתת השחיקה של העובדים שלהם ויסתכלו על אפקטיביות רגעית כנתון מייצג יחוו גל עזיבות מאסיבי.
2. הפוקוס העיקרי של עולם הHR בתקופה הנראית לעין צריך להיות יצירת מחוברות ארגונית וקשרים אישיים בין העובדים אחרת נמצא את עצמנו עם שכירי חרב במקום שחקני נשמה.
3. הפרודקטיביות שחזינו בה בעבודה מהבית בגל הראשון הייתה תוצר של הרבה מרכיבים פסיכולוגיים כמו חרדה מפיטורים, רצון לברוח מהתמודדות עם המציאות שהקיפה אותנו והיאחזות במוכר. הפורמט הנכחי של עבודה מהבית לא יוכל להוכיח את עצמו לאורך זמן בלי לעבור התאמות משמעותיות.
4. חברות שיסתכלו על מספרים במקום להסתכל לעובדים שלהם בעיניים לא יראו מאיפה זה בא להן כשמגדל הקלפים הנכחי יקרוס.