עולם התעסוקה השתנה רבות בשנים האחרונות הן מבחינת ציפיות מקום העבודה מהעובדים והן מבחינת ציפיות העובדים ממקום העבודה. אם בעבר לויאליות ועצמאות היו בראש מעייניהם של המעסיקים, הרי שהיום אלה תכונות מובנות מאליהן. באותו האופן בעבר יציבות תעסוקתית ויכולת התקדמות הובילו את רשימת הדרישות של העובדים וכיום כבר ממש לא מככבות בצמרת הציפיות. עובדים צריכים להבין מה נמצא על האג'נדה היום, מה מחפשים הארגונים המגייסים ואיך להמציא את עצמם מחדש בכל פעם. לא פשוט לעמוד בקצב והחוויה לעיתים קרובות היא חוויה של בלבול. אנסה לייצר לכם מעט יותר בהירות.
בואו נתחיל בלהבין קצת את המשמעות של להיות ארגון בשנת 2020.
קצב השינויים מטורף, מוצר שרלוונטי היום לא בהכרח יהיה רלוונטי עוד שנתיים ומתחרים חדשים קמים בכל כמה שניות. הלויאליות עפה מהחלון גם בקרב הצרכנים וגם בקרב העובדים וחברות היום צריכות להצדיק את קיומן כל יום מחדש. לצד זאת, עובדים עוזבים בתדירות גבוהה כך שגיוס אדם שדורש השקעה ראשונית משמעותית זה סיכון גדול. הדור הצעיר לא ממהר לצלוח אתגרים ולא מוכן להתפשר על האושר שלו אף לא לרגע כך שיש חשש תמידי שברגע שיהיה משבר ולו הקטן ביותר האנשים ינטשו את הספינה. במקביל, העשייה נהייתה תובענית יותר, היא דורשת יותר יצירתיות ויותר גמישות. אנשים שלא מצליחים להתמודד עם שינויים ילכו לאיבוד בתעשיית ההייטק ומי שלא מוכן לקבל את המורכבות וההשקעה שבפיתוח וצמיחה יפלט החוצה מהמערכת.
עכשיו בואו נבין מה זה אומר על הצרכים שלהם.
ארגונים היום זקוקים לאנשים שהם בראש ובראשונה "אישיות צומחת" (Growth Personality) - אנשים שבאופיים לומדים מטעויות וצומחים מהם, כאלה שלוקחים ביקורת ויוצאים ממנה לפעולה, שלא חוששים לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים מתוך הבנה שאם נופלים אז קמים, מתנערים וממשיכים בדרך. עוד לא הגענו ליעד הנכסף של גיוס עובדים בעיקר על בסיס אישיות אבל בהחלט ניתן כיום יותר משקל למרכיב האישיותי בהחלטה הסופית. יש ערך בלהיות "מישהו לרוץ איתו" ולא רק איש או אשת מקצוע טובים.
עזבו את מה שהארגונים רוצים, בואו נדבר על מה שאתם צריכים.
האנשים שאני פוגשת בייעוץ הפרטי רוצים מגוון רחב של דברים. חלק רוצים יציבות תעסוקתית, חלק רווחה כלכלית, חלק מחפשים אתגר ועניין, חלק חולמים על הגשמה. הם שונים זה מזה, נתיבי החיים שלהם נראים אחרת והאופן בו הם ניגשים לקריירה הוא שונה.
לפני עשור לא כל האנשים האלה היו חייבים להשקיע בהתפתחות אישית ולהתעמק בקריירה שלהם בעוד שהיום זאת דרישה די בסיסית. יציבות תעסוקתית הולכת ונעלמת גם במגזרים המסורתיים יותר, רווחה כלכלית מגיעה כל כמה שנים מתחום אחר. קשה להתחמק מהדרישה להפוך להיות אישיות צומחת כי היא הפכה מהדובדבן שבקצפת לצורך הישרדותי. המידה בה אתם צריכים לסגל לעצמכם את היכולת הזו משתנה בהתאם לשאיפות שלכם אבל כולם זקוקים לה במידה כזו או אחרת.
כך תוכלו להפוך להיות אישיות יותר צומחת ותיישמו את התפיסה הזאת ביומיום:
1. תלמדו כל הזמן - הכוונה היא לא ללימודים פורמאליים או ללמידה אינטנסיבית שדורשת זמן רב. הלמידה הזו יכולה להיות הקשבה לפודקאסט פעם בשבוע, קריאת מאמרים מקצועיים מעת לעת, השתתפות במפגשים מקצועיים או אפילו סתם התעניינות בעשייה של קולגות בעבודה. כל מה שמשאיר את הראש פתוח ומתרגל למידה.
2. תחקרו כישלונות - לא רק את המאסיביים, גם את היומיומיים. ימים של חוסר פרודוקטיביות, פרויקטים שלא התרוממו, עבודות בהם לא הרגשתם שאתם ממצים את עצמכם. נסו לקחת תובנה או שתיים מכל התנסות כזו כדי שהפעם הבאה תהיה קצת טובה יותר.
3. תסתכלו פנימה ולא החוצה - כולנו יודעים להאשים את הבוס, הקולגות, הבן זוג בדברים שלא עובדים. לעיתים קרובות יש להם חלק באשמה. אבל הידיעה שהם אשמים לא תורמת לנו כלום חוץ ממרמור קל (גם אותו צריך לפעמים😊). אין כישלון שאנחנו מעורבים בו ואין לנו חלק בו. תדאגו להתבונן בתרומה או חוסר התרומה שלכם לסיטואציה. לפעמים גם לא לטלטל את הספינה כשהיא שטה בבירור לעבר קרחון זה כשלון. דעו שאם סיימתם פרויקט, משימה או התנסות שלא צלחה ולא לקחתם ממנה כלום, פספסתם משהו.
4. קחו סיכונים מדי פעם - לא סיכונים דרמטיים משני חיים ועם פוטנציאל הרסני. סיכונים קטנים, אישיים. עבור אחד סיכון יהיה לדבר בישיבה, עבור אחרת זה יהיה לקחת פרויקט עם פוקוס רב. תמתחו את הגבולות של עצמכם, מהר מאוד תגלו שהמקומות בהם הרגשתם חשופים הפכו לאזור נוחות ותוכלו למתוח עוד קצת את הגבול הקיים.
ארגונים חדשנים ומובילים רוצים אנשים שיכולים לנוע איתם, להתפתח איתם ולהשתנות איתם ביחס למציאות. גם אתם רוצים להיות מותאמים למציאות ולשמור על רלוונטיות בעולם שמשתנה בקצב גבוה. גדילה, צמיחה ויכולת שינוי נמצאות ביחס ישיר להצלחה שלכם לעשות את זה.
היום זה יום מצוין להתחיל לנסות.
